חישוב דמי מזונות לילד אחד הוא אחד הנושאים המרכזיים והרגישים ביותר בכל תהליך גירושין בישראל. מדובר בסוגיה מורכבת, שכן פסיקת המזונות מתבססת הן על הדין הדתי והן על העקרונות האזרחיים שנקבעו בבתי המשפט. החישוב חייב להביא בחשבון את צרכי הילד, יכולות ההורים והנסיבות הפרטניות של כל משפחה, תוך שמירה על עקרון טובת הילד, שהוא העיקרון העליון המנחה את בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.
על פי הדין הדתי החל על יהודים בישראל, החובה לשאת במזונות הילדים עד גיל 6 היא חובה אבסולוטית המוטלת על האב. כלומר, לא משנה אם מצבו הכלכלי של האב קשה או אם האם מרוויחה היטב – האב חייב לשאת במלוא צרכיו ההכרחיים של הילד. לאחר גיל 6 ועד גיל 18, קיימת חובה מדין צדקה, והחובה נבחנת לפי יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, כאשר גם האם משתתפת בעלויות בהתאם ליחסי ההכנסות בין הצדדים.
צרכיו ההכרחיים של הילד כוללים, בין היתר: מזון בסיסי, ביגוד, הנעלה, חינוך חובה, דיור (מדור), שירותי בריאות בסיסיים ותשלומים הכרחיים נוספים. מעבר לצרכים ההכרחיים, קיימים גם צרכים מדין צדקה, כגון חוגים, טיולים, קייטנות, שיעורים פרטיים, טיפולים רגשיים, פעילויות חברתיות ועוד. בתי המשפט נוטים לחלק את העלויות החריגות הללו באופן יחסי בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית.
בנוסף למזונות הבסיסיים, יש להוסיף רכיב משמעותי נוסף – המדור, שהוא השתתפות בהוצאות דיור של הילד. המדור כולל שכר דירה, משכנתא, חשמל, מים, ארנונה ועוד. שיעור המדור לילד אחד נע בדרך כלל בין רבע לשליש מהוצאות המדור הכוללות של הבית. כאשר מדובר בילד יחיד, מקובל כי חלקו במדור יהיה כשליש מההוצאות. לעיתים ייקבע סכום חודשי קבוע לצורך המדור, ולעיתים יקבע מנגנון השתתפות יחסי בהתאם להוצאות בפועל.
חישוב המזונות נעשה תוך שקלול כלל הצרכים של הילד: כמה כסף דרוש כדי לספק לו קיום הוגן ובריא, ולא פחות חשוב – תוך התאמה לרמת החיים לה הורגל לפני הפירוד של ההורים. עקרון הרציפות מחייב שהילד לא יסבול מירידה דרסטית ברמת חייו עקב גירושי הוריו. לכן, אם הילד חי ברמת חיים גבוהה קודם לגירושין, סביר שבית המשפט יורה על מזונות בהתאם לרמת חיים זו, גם אם משמעות הדבר היא העמסת נטל כלכלי כבד יחסית על האב.
כיום, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בשנת 2017 (בע"מ 919/15), השתנתה הגישה המסורתית לחישוב דמי מזונות לילדים בגילאי 6–18. הפסיקה קובעת כי בגילאים אלו, החובה לכלכל את הילדים תחול באופן שוויוני בין ההורים, תוך התחשבות בהכנסותיהם, זמני השהות של הילד אצל כל אחד מההורים והוצאות המחייה. כך, אם למשל זמני השהות מחולקים כמעט שווה בשווה, והכנסות ההורים דומות, ייתכן שלא ייפסקו דמי מזונות כלל, או שייפסק סכום מופחת מאוד.
מנגד, אם קיימים פערים משמעותיים בהכנסות או בזמני השהות (למשל אם הילד שוהה רוב הזמן אצל האם), ייתכן שהאב יחויב בתשלום מזונות משמעותי גם בגילאים אלו. חשוב להדגיש כי כאשר הילד מתגורר אצל אחד ההורים רוב הזמן, גם אם מדובר בילד מעל גיל 6, יוטל על ההורה השני לשלם מזונות שיבטיחו את צרכיו השוטפים.
כדי לבצע חישוב מדויק של מזונות, יש לערוך תחילה רשימה מלאה של כלל הצרכים השוטפים של הילד, הכוללים בין היתר: תשלומים לבית הספר, צהרונים, חוגים, שיעורים פרטיים, ביגוד והנעלה, מזון, הוצאות בריאות, בילויים, חופשות, ציוד אישי ועוד. לכל הוצאה יש להעריך סכום חודשי ממוצע.
לאחר מכן, יש לחשב את היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים, בהתאם להכנסות נטו, הוצאות שוטפות, נכסים והתחייבויות. גם הפוטנציאל הכלכלי נלקח בחשבון: אם הורה משתכר שכר נמוך יחסית להכשרתו או לניסיונו, ייתכן שבית המשפט יייחס לו הכנסה פוטנציאלית גבוהה יותר.
במקרים בהם אחד ההורים נמנע מלהציג נתונים מדויקים על הכנסותיו או רכושו, בית המשפט מוסמך לבצע הערכות שיפוטיות ואף להחמיר עם הצד שמסרב לשתף פעולה. לדוגמה, אם אב לא מציג דוחות הכנסה, רשאי בית המשפט להעריך את הכנסתו לפי רמת חייו, רכושו ואורח חייו.
לאחר שקלול כל הנתונים, בית המשפט יכריע מהו סכום המזונות ההכרחי, מהו חלקו של כל הורה בתשלום, האם יש לחייב במדור, האם יש להוסיף הוצאות חריגות כמו טיפולים רפואיים מיוחדים, וכיצד לחלקן בין ההורים. פעמים רבות נקבע כי הוצאות חריגות ישולמו בחלקים שווים או לפי יחס ההכנסות, בנוסף לסכום המזונות החודשי.
חשוב לדעת כי גם אחרי שנקבעו דמי מזונות, ניתן לעתור בעתיד לשינוי הסכום אם השתנו הנסיבות באופן מהותי. לדוגמה, אם האב פוטר מעבודתו, חלה ירידה משמעותית בהכנסותיו, הילד עבר להתגורר אצל האב, או שהאם עלתה משמעותית בהכנסותיה.
עוד חשוב לציין כי המזונות נפסקים עד גיל 18 ולאחר מכן עד סיום שירות חובה בצה"ל או בשירות לאומי. בגיל זה, המזונות מופחתים בדרך כלל לשליש מהסכום שנפסק קודם לכן, אם הילד משרת בבית ולא במסגרת של לינה מלאה בבסיס צבאי.
בסופו של דבר, חישוב דמי מזונות לילד אחד הוא מלאכת מחשבת הדורשת איזון עדין בין שמירה על טובת הילד לבין עקרונות של צדק, הוגנות ויכולת כלכלית של ההורים. בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבדוק כל מקרה לגופו, תוך מתן תשומת לב אישית ומקצועית לנסיבות החיים של כל משפחה.
מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה לדיני משפחה בעת הגשת תביעת מזונות, הן כדי להבטיח הצגת הנתונים בצורה אופטימלית והן כדי לשמור על זכויות ההורה והילד בצורה המיטבית. ליווי משפטי נכון יכול לעשות את ההבדל בין פסיקה שמשקפת נכונה את צרכי הילד לבין החלטה חלקית או לקויה.
