הסתרת רכוש, שכר ונכסים בגירושין

הסתרת רכוש, שכר ונכסים בגירושין היא פעולה מכוונת שמטרתה להעלים מידע מהותי מהצד השני או מבית המשפט, במטרה לשנות לרעה את מאזן הכוחות הכלכלי במסגרת ההליך. מדובר בהתנהלות פסולה מבחינה משפטית, מוסרית ואנושית, והיא מנוגדת לעקרונות תום הלב, גילוי מלא, ושקיפות שהם מאבני היסוד של דיני המשפחה בישראל. כאשר אחד מבני הזוג נמנע מלחשוף את מלוא המידע הכספי הרלוונטי, נגרמת פגיעה חמורה בזכותו של הצד השני לקבל את חלקו הצודק בנכסים המשותפים. בנוסף, קיים חשש ממשי שההחלטות השיפוטיות שיתקבלו יתבססו על נתונים חלקיים או שגויים, באופן שעלול להנציח עוול ולהביא לחלוקה לא הוגנת של הרכוש או לקביעת חיוב מזונות נמוך מהנדרש.

הפעולה של הסתרה יכולה להתבצע במספר רב של דרכים. אחת הדרכים הנפוצות היא השמטת נכסים מרישום במסגרת תצהירי גילוי מסמכים. צד המוסר הצהרה שאינה כוללת את כל רכושו, בין אם מדובר בדירות, חשבונות בנק, פיקדונות, קרנות השתלמות, זכויות פנסיוניות או נכסים בלתי מוחשיים כגון מניות ואופציות, עובר על חובתו המשפטית ומסתכן בסנקציות משמעותיות. דרך נוספת להסתיר רכוש היא באמצעות רישום נכסים על שם אחרים. כך, לדוגמה, בן זוג עשוי לרשום דירה על שם הורה, אח או חברה בשליטתו, במטרה להציג את הנכס כבלתי שייך לו פורמלית, על אף שבפועל הוא הנהנה היחיד ממנו.

בפסיקה הישראלית קיימים מקרים רבים שבהם נחשפה שיטת הסתרה זו. כך למשל, באחד התיקים נקבע כי בעל שליטה בחברה משפחתית הסתיר את הכנסותיו באמצעות רישום שורת לקוחות פיקטיביים, שלא ביצעו בפועל רכישות מהחברה. ההכנסות הופקדו לחשבון צדדי שלא דווח, ובאמצעותו נרכשו נכסים בארץ ובחו״ל שנרשמו על שם אחיינו. בית המשפט, לאחר חקירה מאומצת והסתייעות ברואה חשבון חוקר, קבע שמדובר בהונאה מתוחכמת שנועדה להבריח נכסים מהליך הגירושין. הנכסים הושבו לאיזון המשאבים והצד המסתיר חויב במלוא עלות ההליך.

אמצעי הסתרה נוספים נוגעים להתנהלות הפיננסית היומיומית של הצדדים. עצמאים או בעלי עסקים קטנים נוהגים לעיתים להסתיר הכנסות שמתקבלות במזומן, תוך טענה כי מדובר בהכנסה שאינה יציבה או קבועה. פעולה זו מתבצעת לרוב באמצעות קבלת תשלומים במזומן או דרך לקוחות שאינם מדווחים באופן מסודר. בפועל, גם אם סכומי הכסף אינם גבוהים, הם מצטברים לכדי רכיב הכנסה משמעותי אשר לו השפעה ישירה הן על גובה המזונות והן על בחינת רמת החיים שנוהלה בזמן הנישואין. ההסתרה באה לידי ביטוי גם בצריכת שירותים והחזקת נכסים שלא ניתן להסבירם באמצעות ההכנסה המדווחת.

פעולה נפוצה אחרת היא העברת כספים לחשבונות מחוץ לישראל או קניית נכסים דיגיטליים שאינם מדווחים. במקרים אלה, בני הזוג מסתמכים על כך שהשיטות הישנות לגילוי רכוש אינן עדכניות דיין, או שחוקרי הנכסים לא יצליחו לאתר את הפעילות בשל מיקומה מחוץ לשיפוט המקומי. כך, למשל, באחד המקרים תועדה הסתרה של מאות אלפי שקלים דרך חשבון מסחר במטבעות וירטואליים שלא הוזכר כלל בתצהיר גילוי המסמכים. רק לאחר שפועל חוקר פרטי והובאו ראיות לפעילות ברשת, נחשף חשבון פעיל שהכיל יתרות משמעותיות. בית המשפט קבע כי הסתרה זו מהווה הפרה בוטה של חובת תום הלב, והורה להעביר את מלוא הסכום לחזקת הצד השני ללא צורך באיזון נוסף.

כיצד הסתרת נכסים משרתת את הצד המסתיר?

כאשר צד להליך גירושין נוקט בפעולה יזומה של הסתרת נכסים, שכר או זכויות כספיות, מדובר בהתנהלות שיש לה פוטנציאל להעניק לו יתרון משמעותי בטווח הקצר. הצד המסתיר פועל מתוך ידיעה שבן הזוג האחר מסתמך על דיווחים רשמיים, הצהרות תצהיריות ומידע שהוא עצמו בוחר לחשוף או להסתיר. כך נבנית מערכת מצגית, שלעיתים מצליחה לשרוד חודשים ואף שנים, אם אין בידי הצד הנפגע את הכלים, הידע או היכולת לאתר את הפער בין הדיווח לבין המציאות הכלכלית בפועל. המוטיבציה של הצד המסתיר נובעת לרוב מרצון להפחית את היקף המזונות, להשאיר בידיו נכסים שנצברו בנישואין, או להימנע מתשלום איזון רכוש עתידי.

ההסתרה פועלת ככלי אסטרטגי שליטה. אדם שמצליח להעלים כספים, להבריח נכסים או להציג עצמו כחסר אמצעים, מצליח בפועל להכתיב את התנאים בהם יידון ההליך. כך לדוגמה, במקרים של גישור או משא ומתן, צד שמציג עצמו כמי שאין לו נכסים משמעותיים עשוי לגרום לצד שכנגד להסכים לפשרות שלא היו נשקלות כלל אילו היה המידע האמיתי מונח על השולחן. יתר על כן, קיימת נטייה פסיכולוגית של הצד הנפגע להתייאש מההליך, לחשוב שהסיכוי לצדק אפסי, ובכך להסכים לויתורים שאין להם כל הצדקה כלכלית או משפטית.

למרות יתרונותיה האפשריים בטווח הקצר, הסתרת נכסים אינה פעולה חסינת סיכון. לאורך זמן, ככל שמתנהלים הליכים משפטיים, עולה הסיכוי כי הצד שכנגד יעלה על ההסתרה, בין באמצעות ראיות נסיבתיות, דיווחים לרשויות מס, מידע מחוקרים פרטיים או סתירות שנחשפות במסמכים שמוגשים לבית המשפט. קיימים תקדימים ברורים שבהם צד הסיט הכנסות דרך חברה שבשליטתו, הציג דוחות כוזבים בדו״חות רווח והפסד, ונחשף כאשר פקיד השומה דיווח לבית המשפט על נתוני שומה שהיו שונים בתכלית מהמצג שנמסר בהליך. בעקבות זאת, לא רק שבית המשפט דחה את עמדתו, אלא גם חייב אותו בהוצאות משפטיות משמעותיות במיוחד.

גם תקוותו של הצד המסתיר שההסתרה תישמר בחסות בני משפחה או שותפים עסקיים אינה מבוססת תמיד. המציאות מלמדת כי מערכות יחסים משתנות, ואנשים שנרתמו בתחילה למהלך של הסתרה, נחשפים בעצמם לסיכונים משפטיים ובוחרים לשתף פעולה עם הצד הנפגע. כך אירע במקרה שבו אחיו של בעל עסק, שנרשם כבעלים של נכס מסחרי במקומו, בחר לשבור את קשר השתיקה והעביר לבית המשפט תכתובות ומסמכים שהוכיחו בעלות מהותית של הבעל בנכס. פעולה זו הביאה לקביעה תקדימית שהנכס ייכלל במלואו במסגרת איזון המשאבים, למרות שהחזקה המשפטית הייתה פורמלית בלבד.

הזמן שבו מצליחה ההסתרה להחזיק מעמד תלוי ביכולות של הצד המסתיר להסתיר את עקבותיו ובמוכנות הצד הנפגע להיאבק ולחקור. בפועל, ככל שהצד הנפגע מיוצג על ידי עורך דין מיומן ובעל גישה לייעוץ כלכלי וחשבונאי, כך יפחת הסיכוי שההסתרה תאריך ימים. ככל שנעשה שימוש בצווי גילוי מסמכים חכמים, בצווי עיקול לצורכי גילוי, ובחוקרים פרטיים המוסמכים לבדוק פעילות כלכלית לא מדווחת, כך עולה האפשרות שהאמת תתגלה במלואה. בתי המשפט בישראל הבהירו כי צד שנוקט בפעולות הסתרה, אפילו אם הן נחשפו באיחור, יישא בתוצאה הכספית המלאה, ובמקרים מסוימים גם מעבר לכך, כפיצוי על חוסר תום הלב.

כיצד מגלים רכוש מוסתר במהלך ההליך המשפטי ומהן הדרכים המשפטיות לחשיפתו?

איתור רכוש מוסתר במהלך הליך הגירושין מהווה אתגר מורכב הדורש שילוב בין הבנה משפטית עמוקה, כלים חקירתיים מתקדמים ויכולת ניתוח פיננסית. בית המשפט לענייני משפחה מצויד בסמכויות רבות לצורך גילוי מסמכים, זימון עדים, והוצאת צווים שמאפשרים לבחון תנועות כספיות ורישומים משפטיים של נכסים. לצד הכלים המשפטיים, מי שמייצג את הצד הנפגע נדרש לגבש אסטרטגיה יסודית ויצירתית הכוללת איסוף נתונים, הצלבת מידע, והעלאת סתירות בין דיווחים לבין אורח החיים בפועל. ההתמודדות מול צד מסתיר רכוש דורשת נחישות, דיוק ראייתי ושימוש מושכל בכלל הסעדים הקיימים בדין.

צעד מרכזי בגילוי רכוש מוסתר הוא פנייה לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים. במסגרת זו, ניתן לדרוש פירוט מלא של חשבונות בנק, תיקי השקעות, דו"חות מס הכנסה, רישומים בטאבו, נתוני פנסיה, והצהרות הון. כאשר צד מסרב לחשוף מידע או מגיש מסמכים חסרים, ניתן להגיש בקשה לסנקציה על אי־גילוי מסמכים או לזימון צדדים שלישיים. בתי המשפט קבעו בפסיקה ברורה כי העלמת מידע במכוון היא עילה להטלת סנקציות, ובמקרים חמורים אף להתעלמות מהגנתו של הצד המסתיר ולפסק דין במעמד צד אחד.

בנוסף, ניתן להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, כגון רואה חשבון חוקר או כונס נכסים שמוסמך להיכנס לעובי הקורה ולבחון את מלוא תיקי הנהלת החשבונות, ההכנסות וההתחייבויות של הצדדים. במקרים של עסקים קטנים או חברות משפחתיות, מומחים אלו מסוגלים לאתר פעולות בלתי רגילות, העברות כספים חריגות או הסוואת הכנסות באמצעות גורמים קשורים. כך לדוגמה, בתיק שנדון לאחרונה, רואה חשבון שמונה מטעם בית המשפט גילה כי הבעל העביר בכל חודש סכומים קבועים לאחותו, תוך רישום כוזב של הסכומים כ"החזרי הלוואה". בפועל, הוכח כי מדובר בחסכונות שהוסתרו מפני האישה לצורך מניעת איזון רכוש עתידי.

חקירה נגדית של הצד המסתיר יכולה לשמש ככלי משמעותי לגילוי הסתרה, במיוחד כאשר מדובר באי התאמות בין תצהירים, דיווחים לרשות המסים, והצהרות שנמסרו לגופים פיננסיים אחרים. עורך דין מיומן יידע לשאול את השאלות הנכונות, לזהות סתירות פנימיות ולהפנות את בית המשפט לסתירות בין הצהרות על שכר לבין רמת חיים בפועל, כגון מגורים בדירה יוקרתית על אף הצהרה על הכנסה נמוכה. במקרה שבו בן זוג טען כי אין לו כל הכנסה קבועה, התברר בחקירה נגדית כי החזיק בכרטיס אשראי עסקי של חברה בה הוא מועסק "באופן לא רשמי", ומימן באמצעותו הוצאות חודשיות של עשרות אלפי שקלים. בית המשפט קבע כי מדובר בהכנסה מהותית שראוי להביאה בחשבון, וחייב אותו במלוא סכום המזונות הנגזר מהכנסה בפועל.

מעבר לפעולות משפטיות, ניתן ואף ראוי לשלב אמצעים חקירתיים חיצוניים באמצעות חוקרים פרטיים מוסמכים. החוקרים מבצעים מעקבים, מצליבים מידע מרשויות ציבוריות, מאתרים רישומים של נכסים או כלי רכב, ועוקבים אחר תנועות עסקיות ואישיות שמספקות תמונה אמינה של המצב הכלכלי. כך אירע בתיק בו נתגלה כי הבעל הצהיר על מגורים בדירה שכורה, אך בפועל התגורר בדירת יוקרה שנרכשה על ידי חברה שבשליטתו. באמצעות תיעוד מצולם, תכתובות דוא"ל ונתוני כניסה, הוכיח החוקר את המגורים בפועל ואת זיקתו האישית לנכס. ממצא זה שימש בסיס להכרעה שיפוטית ולכלילת הנכס במסגרת חלוקת הרכוש, למרות העדר רישום פורמלי.

מה ניתן לעשות מבחינה משפטית כאשר מתעורר חשד להסתרת רכוש?

כאשר צד בהליך גירושין מעלה חשד ממשי לכך שבן הזוג מסתיר רכוש, שכר או זכויות כספיות, קיימת מסגרת משפטית רחבה שמאפשרת לפעול במהירות, בעוצמה וביעילות על מנת לאתר את המידע המוסתר, לעצור את פעולת ההסתרה בזמן אמת ולשמור על זכויותיו של הצד הנפגע. ברגע שחשד כזה מתעורר, אין להמתין או להסס, שכן כל עיכוב עשוי לאפשר לצד המסתיר להשלים פעולות בלתי הפיכות כגון מכירת נכסים, הברחת כספים לחו"ל, משיכת יתרות או רישום פורמלי של נכסים על שם אחרים. הכלל הבסיסי הוא שמרגע שנוצר סדק באמון, יש לנקוט באמצעים משפטיים מהירים ולוודא שתחול עליו אחריות מלאה.

השלב הראשון בהתמודדות עם חשד להסתרת נכסים הוא פנייה מיידית לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לסעד זמני. הסעד הזמני המרכזי בהקשר זה הוא צו גילוי מסמכים, שיכול להיות כללי או ממוקד, בהתאם לחשדות שעלו. הבקשה תכלול בדרך כלל דרישה לחשיפת דו"חות בנק, תדפיסי אשראי, רישומי חברות, רישומי נכסי מקרקעין, דיווחים לרשויות המס, נתוני שכר והצהרות הון. ככל שהבקשה מנומקת, מבוססת ומציגה ראשית ראיה לחשד, בית המשפט לרוב ייעתר לבקשה ויחייב את הצד השני לחשוף מידע מיידי, לעיתים אף תחת אזהרה.

בנוסף לצו גילוי מסמכים, ניתן להגיש בקשה לצו איסור דיספוזיציה, שמונע מהצד המסתיר למכור, להעביר, למשכן או לעשות כל פעולה משפטית בנכס החשוד כמוסתר. משמעותו של צו זה היא הקפאת המצב המשפטי הקיים, כך שלא יתאפשר שינוי או הברחה של נכסים טרם תום ההליך. במקרים דחופים במיוחד, ניתן לבקש את הצו במעמד צד אחד, קרי ללא נוכחותו של בן הזוג השני, כאשר בית המשפט משתכנע כי אם לא יינתן צו מיידי, ייגרם נזק בלתי הפיך.

כלי משפטי חשוב נוסף הוא מינוי כונס נכסים או חוקר כלכלי מטעם בית המשפט. מדובר בבעלי תפקיד מוסמכים, לרוב עורכי דין או רואי חשבון, שלהם ניתנת גישה ישירה לרישומים כלכליים, ספרי חשבונות, דוחות מאזניים ונתוני שכר. תפקידם הוא לבצע חקירה כלכלית מעמיקה, להגיש דו"ח לבית המשפט ולסייע בגיבוש תמונה כלכלית מלאה. בפסיקה נקבע לא אחת כי כאשר קיימת מורכבות חשבונאית או פעילות פיננסית שאינה שקופה, יש להעדיף את מינויו של מומחה ניטרלי שיאזן את הפער בידע בין הצדדים, במיוחד כאשר צד אחד הוא הבעלים של עסק עצמאי או בעל שליטה בחברה פרטית.

במקביל לאמצעים המפורטים, ראוי לשלב גם אמצעים אסטרטגיים שמנוהלים על ידי עורך הדין המייצג. פעולה זו כוללת הצלבת מידע, בדיקת התאמה בין רמת החיים המדווחת לבין זו שנחוותה בפועל, פנייה לרשויות ציבוריות לקבלת מסמכים לפי חוק חופש המידע, וניתוח תנועות כספיות אשר מעידות על פעילות לא רגילה. כך למשל, כאשר בן זוג טען כי הינו שכיר בשכר מינימלי, אך הוצגו ראיות לכך שהוא מחזיק כלי רכב מפוארים, יוצא לחופשות יוקרתיות ומשלם שכר דירה הגבוה מהכנסתו, הוחלט על ידי בית המשפט להפעיל את עקרון "השליטה הכלכלית" ולקבוע את חבותו לפי רמת החיים ולא לפי השכר המדווח.

לאור כל האמור לעיל, הכלים המשפטיים שנועדו לחשוף הסתרת רכוש ושכר הם רחבים, יעילים ומתפתחים באופן מתמיד בהתאם לפסיקה ולעקרונות הצדק. עם זאת, הצלחת ההליך תלויה ברמת ההיערכות, היסודיות, המקצועיות והנחישות של הצד הנפגע. בתי המשפט אינם מעניקים סעד על סמך תחושות בלבד, ויש להציג ראשית ראיה, תשתית עובדתית וקשר סיבתי ברור בין החשד לבין הנזק. כאשר כל התנאים מתקיימים, המערכת המשפטית ערוכה להגיב בנחרצות, לעצור את ההסתרה ולשחזר את המצב הכלכלי המקורי ככל שניתן.

האם ניתן למנוע הסתרת רכוש ושכר מראש, עוד לפני שהגירושין מתחילים?

המניעה של הסתרת רכוש, שכר ונכסים בגירושין אינה נולדת רק ברגע שבו מוגשת תביעה. למעשה, היסודות למניעה אפקטיבית נטועים הרבה קודם, לעיתים עוד בראשית מערכת היחסים. המשפט הישראלי מאפשר לבני זוג לגבש מנגנונים של הגנה מראש באמצעות הסכמים מחייבים, תיעוד שיטתי, והבנה כלכלית מעמיקה של התא המשפחתי לאורך השנים. מדובר בשלב חשוב מאין כמותו, אשר רבים מהצדדים מתעלמים ממנו בשל נאיביות, תלות רגשית או חוסר מודעות משפטית. ככל שהאדם שומר תיעוד מדויק לאורך הקשר, כן גוברת יכולתו להוכיח בעתיד אם התנהלו הסתרות והברחות של נכסים.

אחד הכלים המרכזיים למניעה מוקדמת הוא הסכם ממון הנערך כדין ונחתם בפני נוטריון או בית המשפט. הסכם כזה יכול לכלול הוראות שיחייבו כל אחד מבני הזוג לנהוג בשקיפות מוחלטת בכל הנוגע להכנסות, זכויות עתידיות, חשבונות בנק ונכסים נלווים. ניתן להכניס להסכם מנגנונים של גילוי תקופתי, התחייבות לשיתוף מידע פיננסי, ואף קביעת סנקציות במקרה של הסתרה. ככל שההסכם מפורט יותר ומגובה באסמכתאות, כך הוא יקשה על ניסיונות עתידיים להסתיר רכוש ויאפשר לבית המשפט להחיל עליו את עקרון קיום ההסכם בתום לב גם במצב של משבר בין בני הזוג.

תיעוד מתמשך של התנהלות כלכלית הוא נדבך חיוני במניעת הסתרה. כאשר בני זוג חיים במשך שנים יחד, ישנה נטייה טבעית לוותר על שמירת אסמכתאות, חשבונות ונתונים כלכליים, תוך הסתמכות על האמון ביניהם. אך בפועל, כל תדפיס בנק, כל דיווח לרשות מס, כל טופס הצהרת הון, יכול בעתיד להוות ראיה מכריעה. כך לדוגמה, באחד המקרים שנדונו בבית המשפט, האישה שמרה במשך עשור את הדוחות הכספיים המשותפים ועמדה על קבלת העתק מכל תשלום שבוצע עבור השקעות. כאשר הגיעו הצדדים להליך גירושין, ניסה הבעל לטעון כי כלל ההשקעות נעשו בכספו האישי. הראיות שהציגה האישה שיקפו תמונה הפוכה לחלוטין, והובילו להחלטה לכלול את מלוא תיקי ההשקעות באיזון המשאבים.

כמו כן, תכנון פיננסי משפחתי שקוף, בו כל צד מודע להכנסות ולהוצאות הבית, מפחית את הסיכוי להסתיר שכר או רכוש. במקרים שבהם צד אחד מנותק באופן שיטתי ממידע כלכלי, נוצר פער משמעותי ביכולת לגבות את טענותיו בעתיד. רבים מהמקרים שנדונים בבתי המשפט נובעים בדיוק מתרחיש זה, בן זוג שנמנע מלעקוב אחרי התנהלות כלכלית לאורך השנים, מגלה מאוחר מדי שהנכסים שנצברו לא רשומים על שמו, או שההכנסות הריאליות של הצד השני מוסתרות לחלוטין. חינוך כלכלי בסיסי, ליווי של יועץ פיננסי זוגי ושמירה על מסמכים – כל אלה עשויים להוות חומת מגן משפטית בעתיד.

אמצעי נוסף שמונע הסתרה מראש הוא שיתוף בניהול החשבונות. ככל שלשני הצדדים קיימת גישה מלאה לחשבונות הבנק, לקופות הגמל, לקרנות ההשתלמות ולדו"חות הרווח של עסקים משפחתיים, כך קטן הפיתוי לבצע הסתרה. בבית המשפט הובאו מקרים שבהם צד אחד דרש תמיד לקבל גישה לחשבון העסקי של בן הזוג בעל העסק, ואף דאג שהחשבוניות והדוחות יועברו לידיו באופן שוטף. כאשר הצד השני ניסה לטעון לירידה בהכנסות, ההוכחות המסודרות שהוצגו הפריכו את הטענה במהרה והובילו לדחיית עמדתו.

מה עורך דין יכול לעשות כאשר יש חשד ממשי להסתרת נכסים?

כאשר מתעורר חשד ממשי לכך שאחד מבני הזוג מסתיר רכוש, שכר או הכנסות, עורך הדין המייצג את הצד הנפגע הופך לגורם המרכזי בהתמודדות המשפטית והאסטרטגית. תפקידו של עורך הדין אינו מסתכם בייצוג טכני גרידא, אלא כולל ניהול חקירה משפטית שיטתית, קידום הליכים דיוניים בזמן אמת, והובלת מהלך תקיף שמטרתו לחשוף את ההסתרה, להוכיח אותה ולהביא לסנקציות שיפוטיות בהתאם. עורך הדין נדרש להכיר היטב את הכלים המהותיים והדיוניים הקיימים בדין, לזהות את הפערים ברישומים הכלכליים, ולתעד כל סתירה או אי־התאמה שעשויה להעיד על מרמה.

צעד ראשון שעורך הדין רשאי לנקוט הוא הגשת בקשה מפורטת לגילוי מסמכים נרחב, הכולל לא רק את המסמכים שנמסרו בתצהיר גילוי מסמכים סטנדרטי, אלא גם דרישה לעיון בחשבונות קודמים, דו"חות מס היסטוריים, דיווחים לרשויות רגולטוריות, חוזים עסקיים, חשבוניות ספקים, ורישומי מקרקעין בישראל ובחו"ל. בית המשפט מחויב לבחון כל בקשה שכזו לפי מבחן הרלוונטיות והצורך הראייתי, אך כאשר מוצגת ראשית ראיה להסתרה, נטיית הפסיקה היא להיענות בחיוב. עורך הדין יידע לנסח את הבקשה תוך שימוש במונחים משפטיים מדויקים, צירוף תצהיר תומך, ועמידה בדרישות הנוהליות לצורך קבלתה.

במקרים מתקדמים יותר, עורך הדין עשוי להגיש בקשה לסעד זמני כגון צו עיקול או צו מניעה, ובכך לחסום את האפשרות להבריח את הרכוש אל מחוץ להישג ידו של בית המשפט. הסמכות להוציא צווים אלו קבועה בתקנות סדר הדין האזרחי ובחוק בית המשפט לענייני משפחה, והם מהווים אמצעי מניעה חיוני במצבים שבהם קיים חשש ממשי לפעולה מיידית שתפגע בזכויות בן הזוג הנפגע. עורך הדין יידרש להוכיח לבית המשפט קיומו של מאזן נוחות המצדיק את הצו, וכן להראות שאי מתן הצו יגרום לנזק בלתי הפיך. ככל שהבקשה מבוססת יותר, כך תוגדל הסבירות לקבלת ההגנה המבוקשת.

כלי נוסף הנתון בידי עורך הדין הוא חקירה נגדית במסגרת דיון הוכחות. במסגרת זו, באפשרותו לחשוף סתירות בדברי הצד המסתיר, לאמת נתונים עם מסמכים חיצוניים, ולשאול שאלות ממוקדות לגבי מקורם של נכסים, התנהלות עסקית, הכנסות, מתנות או רכישות לא מוסברות. החקירה הנגדית נחשבת לאחד הכלים האפקטיביים ביותר לגילוי מרמה, שכן התשובות ניתנות בזמן אמת, תחת השגחת בית המשפט, ולעיתים מחייבות את הצד המסתיר לחשוף יותר ממה שהתכוון. במקרים מסוימים, אף נחשפה במהלך חקירה נגדית פעילות עסקית ענפה שנוהלה על שם אחר אך נוהלה בפועל על ידי בן הזוג הנחקר.

עם זאת, יש להדגיש כי עורך דין פועל במסגרת גבולות אתיים ומשפטיים מחייבים. אין בסמכותו לערוך חקירות פרטיות עצמאיות, להזמין מידע מחשבונות בנק ללא היתר שיפוטי, או לחדור למאגרי מידע באופן שאינו חוקי. עורך הדין כפוף לחוק הגנת הפרטיות, לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, ולפסיקה המתייחסת לשימוש בראיות שהושגו שלא כדין. כך למשל, עורך דין שהציג בבית המשפט תכתובות שנלקחו ללא רשות ממכשיר טלפון של הצד השני, ננזף על ידי השופטת והראיות נפסלו. לפיכך, עורך דין מקצועי חייב לדעת לאזן בין הצורך לחשוף את האמת לבין החובה לפעול במסגרת החוק.

כיצד מגשר בהליך גירושין מתמודד עם טענות על הסתרת רכוש?

כאשר בני זוג בוחרים לפנות להליך גישור במטרה להסדיר את גירושיהם בהסכמה, הם מניחים את יסודות התהליך על עקרונות של שיתוף פעולה, כנות, ושקיפות הדדית. עם זאת, לא אחת מתברר כי אחד הצדדים מסתיר רכוש, שכר או זכויות כלכליות משמעותיות, דבר המטיל צל כבד על ההליך כולו. המגשר מוצא עצמו במצב רגיש, שבו מצד אחד עליו לשמור על ניטרליות ואי־שיפוטיות, ומצד שני עליו לוודא שהתהליך מתנהל בהגינות, וששני הצדדים פועלים מתוך תום לב. הקושי נעוץ בעובדה כי המגשר אינו שופט, אין בידו סמכויות אכיפה או גילוי, והוא מוגבל ביכולתו לחשוף מידע שהצדדים בוחרים להסתיר.

מגשר מקצועי המזהה סתירות או אי־התאמות בין הצהרות הצדדים לבין הנתונים הכלכליים שהם מציגים, רשאי להעלות שאלות בירור, להציע העמקה ולהמליץ לצדדים להיוועץ בעורך דין או באיש מקצוע פיננסי. הוא אינו יכול לחייב את הצדדים להמציא מסמכים, אך הוא יכול ליצור עבורם סביבה שבה ירגישו מחויבות לחשיפה מלאה. במקרים רבים, עצם העלאת החשד מצד המגשר יוצרת לחץ פסיכולוגי שגורם לצד המסתיר לחשוף פרטים נוספים, או מביאה את הצד הנפגע לנקוט ביוזמה של בקשת מידע מסודרת. אולם כאשר החשד הוא ממשי וההסתרה בוטה, מגשר מקצועי מחויב לשקול הפסקת ההליך ולהמליץ על מעבר להליך משפטי.

למגשרים ישנה אפשרות להציע כלים משלימים המיועדים להגביר את השקיפות. כך למשל, מגשרים מנוסים מציעים שימוש במומחה כלכלי ניטרלי שיערוך דו"ח מקיף על מצבת הנכסים של שני הצדדים. הדו"ח נערך בהסכמה, ומותנה בשיתוף פעולה הדדי. ישנם מקרים בהם הצדדים מסכימים למנות רואה חשבון מוסכם או כלכלן מלווה לגישור, אשר עובר על הדוחות, מסכם את ההכנסות, מזהה פערים, ומניח תשתית להסכם הוגן. כאשר הצדדים משתפים פעולה, הכלי הזה מוכיח את עצמו כאפקטיבי מאוד. אולם כאשר אחד הצדדים נמנע מלשתף פעולה, אין באפשרות המגשר לאכוף את הדרישה, וההליך עלול להיכשל.

במקרים שבהם צד לגישור מעלה טענה על הסתרת נכסים, על המגשר להפעיל שיקול דעת מקצועי. הוא יכול להשהות את ההליך, לאפשר בירור חיצוני באמצעות עורך דין, או להפנות את הצדדים לבית המשפט על מנת להסדיר את סוגיית הגילוי. אין באפשרות המגשר להכריע בטענה או לקבוע ממצאים. ניסיונות של מגשרים להפעיל לחץ או לקבוע עמדה עלולים לפגוע בעצמאות ההליך ולערער את אמון הצדדים. בשל כך, הפסיקה קבעה כי על המגשר להבהיר מראש את מגבלות סמכותו, ולהסביר לצדדים כי גילוי מידע מלא הוא תנאי בסיסי לתוקפו המשפטי של ההסכם.

למרות מגבלותיו, למגשר תפקיד חשוב ביצירת סביבה של גילוי מרצון. מגשר בעל ניסיון יודע לשאול את השאלות הנכונות, לחשוף סתירות דרך ניסוח מדויק, ולבחון אם שני הצדדים מרגישים בטוחים להביע את חששותיהם. לעיתים עצם קיומו של שולחן ניטרלי מאפשר לחשוף מידע שהיה מוסתר במעמד משפטי פורמלי. אולם ברגע שמתברר כי קיים ניסיון ממשי למרמה, על המגשר להתריע, לעצור את ההליך ולמנוע החתמה על הסכם שעלול להתבטל בעתיד. בפסיקה נקבע לא אחת כי הסכם שנחתם בגישור תוך הסתרת מידע מהותי עלול להיפסל, גם אם קיבל תוקף של פסק דין, במידה ויוכח שהצד שנפגע לא קיבל הזדמנות אמיתית להבין את התמונה הכלכלית.

סנקציות משפטיות שמוטלות על צד שמסתיר רכוש או הכנסה בגירושין

כאשר מתברר במהלך הליך גירושין כי אחד מבני הזוג הסתיר רכוש, שכר, הכנסות או זכויות כלכליות אחרות, המערכת המשפטית מגיבה לכך בחומרה רבה. בתי המשפט בישראל רואים בניסיון הסתרה משום הפרה חמורה של חובת תום הלב, פגיעה בזכויותיו של הצד שכנגד, וניסיון לסכל את מטרת ההליך המשפטי, להגיע לתוצאה צודקת והוגנת. הדין בישראל מאפשר להטיל שורה של סנקציות, הן כספיות והן מהותיות, על צד אשר הוכח לגביו כי ניסה להונות את הצד השני ואת בית המשפט. המגמה בפסיקה היא להעניש את הצד המסתיר על עצם ההסתרה, ולא רק להחזיר את המצב לקדמותו.

אחת הסנקציות הנפוצות היא קביעה כי הנכס שהוסתר יועבר במלואו לחזקת בן הזוג הנפגע, ללא צורך בחלוקה שוויונית או באיזון. המשמעות היא כי במקום לחלק את שווי הנכס לשניים, בית המשפט מעניק את כולו לצד שלא היה מודע לקיומו. כך אירע בפסק דין שבו נחשף כי האישה הסתירה קרן השתלמות שצברה במקום עבודתה במשך שמונה שנים, ולא גילתה את קיומה אף בשלב שבו ניסחה את טיוטת ההסכם. לאחר שהבעל הציג מסמכים שאיתר באמצעות בירור עצמאי, קבע בית המשפט כי מדובר בהסתרה מכוונת, והורה על העברת מלוא הקרן על תוספותיה לידי הבעל.

סנקציה נוספת היא פסיקה של הוצאות משפטיות מוגברות. כאשר בית המשפט מזהה כי ההסתרה גרמה לעיכובים בהליך, האריכה את הזמן שנדרש להכרעה, והכבידה על המערכת השיפוטית, הוא רשאי לחייב את הצד המסתיר בתשלום הוצאות ריאליות ואף עונשיות. הסכומים יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף מעבר לכך, בהתאם לחומרת המעשה, היקף הנזק שנגרם, והעלות שנגרמה לצד הנפגע בגין הצורך להיאבק על גילוי האמת. מדובר בהליך שמטרתו הרתעה – העברת מסר ברור לפיו הסתרת מידע כלכלי אינה משתלמת, לא כלכלית ולא מוסרית.

במקרים חמורים במיוחד, עשוי בית המשפט אף להורות על ביטול הסכם גירושין שנחתם כאשר אחד הצדדים הסתיר מידע מהותי. גם אם ההסכם קיבל תוקף של פסק דין, אם מוכח לבית המשפט כי חתימתו הושגה תוך הטעיה, מרמה או הסתרה מהותית, קיימת עילה לבטלו. כך נקבע בפסיקה בתיק בו גבר הסתיר דירת יוקרה שנרכשה על שמו באמצעות נאמן, ולא דיווח עליה במסגרת ההסכם. האישה חתמה על ההסכם מתוך הנחה כי מדובר בנכסים אחרים בלבד. לאחר שהתגלה הדבר, בית המשפט ביטל את ההסכם כולו, קבע כי לא ניתן לאכוף הסכם שנחתם תוך חוסר תום לב מובהק, וחייב את הבעל בהוצאות חריגות.

מעבר לסנקציות האזרחיות, קיימים מקרים בהם התנהגות של הסתרת נכסים מגיעה אף לכדי עילה פלילית. כאשר מדובר בהצהרה כוזבת בתצהיר שהוגש לבית המשפט, או במסירת מידע שקרי לרשויות מס, קיימת אפשרות לפתוח בחקירה פלילית לפי חוק העונשין או פקודת מס הכנסה. בתי המשפט אינם יוזמים הליכים פליליים בעצמם, אך עורך דין המייצג צד שנפגע יכול לפנות לרשות המתאימה בצירוף הראיות שנאספו. במקרים נדירים שבהם ההסתרה הייתה שיטתית, מתוחכמת ונעשתה לאורך זמן, נפתחו גם הליכים מקבילים של עבירות מס או זיוף מסמכים.

מהן ההשלכות הכלכליות והפסיכולוגיות של הסתרת רכוש בגירושין?

הסתרת רכוש, שכר או נכסים במסגרת הליך גירושין אינה מהווה רק מעשה אסטרטגי טקטי, היא פעולה המובילה להשלכות נרחבות החורגות מהשדה המשפטי ופורצות אל תוך המרחב הרגשי, המשפחתי והחברתי. כאשר צד אחד פועל במכוון להסוות מידע כלכלי מהותי, נוצרת פגיעה ישירה בבסיס האמון שנדרש לצורך ניהול תקין של ההליך. בית המשפט עשוי להתמודד עם הסוגיה בכלים משפטיים קונקרטיים, אך תחושת הבגידה שחווה הצד הנפגע נמשכת זמן רב לאחר סיום ההליך הפורמלי. ההסתרה נתפסת כהתנהלות כוחנית ונצלנית, במיוחד כאשר אחד הצדדים השקיע את חייו בגידול הילדים, בניהול הבית או בתמיכה בקריירה של בן הזוג השני.

מבחינה כלכלית, הסתרת נכסים יוצרת חוסר איזון מובנה כבר בשלבים הראשונים של ההליך. הצד המסתיר נהנה בפועל מיתרון מובהק של נגישות למידע, שליטה במשאבים, ולעיתים אף יכולת לתמרן את הסיטואציה באופן שיטיב עמו באופן מלאכותי. כך לדוגמה, כאשר גבר מסתיר הכנסה מהשכרת דירה בבעלותו הרשומה על שם קרוב, הוא אינו רק מונע מהאישה זכויות קנייניות, אלא גם משפיע לרעה על גובה דמי המזונות שייפסקו. ההשלכה הישירה היא על רמת החיים של הילדים, על האפשרות לספק להם קורת גג, מזון, חינוך ותחושת יציבות, עניינים שאינם מתמצים במספרים אלא באיכות החיים עצמה.

גם הצד המסתיר אינו חף מהשלכות כלכליות מורכבות. פעמים רבות ההסתרה מובילה להתנהלות חשבונאית עקיפה, הוצאות עוקפות, רישומים כוזבים ותכנון פיננסי לקוי. כל אלה גורמים לנזקים מצטברים, אשר יוצרים סיכון כלכלי ממשי, חשיפה לביקורת מצד רשויות המס, ולעיתים אף התמוטטות עסקית. בבית המשפט תועדו מקרים שבהם בני זוג הסתירו רכוש במשך שנים, והעומס הניהולי והפיננסי הכרוך בתחזוק ההסתרה הביא לקריסת העסק המשפחתי, הפסדים גדולים והגשת בקשת פירוק. בכך, הניסיון להשיג יתרון זמני גרם להפסד מהותי ארוך טווח, לא רק לבן הזוג הנפגע, אלא גם למסתיר עצמו.

מהבחינה הפסיכולוגית, הסתרת רכוש נחשבת להתנהגות אלימה במובן הערכי. היא מערערת את תחושת הצדק, פוגעת בתחושת השייכות וההוגנות, ומעמיקה את הקרע בין הצדדים. בן זוג שמגלה שההכנסות שמהן נמנעה חבות במזונות הוסתרו בכוונה, חווה תחושת השפלה, עלבון ותחושת חוסר אונים. רגשות אלו הופכים כל ניסיון לגישור או הסדרה להסכמות למסובך יותר, ולעיתים מונעים כל דיאלוג עתידי סביב סוגיות של הורות משותפת. כך, עניינים מהותיים כמו זמני שהות עם הילדים, החלטות חינוכיות ובריאותיות, או הסכמה על מעבר מגורים, הופכים לשדות קרב טעונים שניזונים מהכעס הנובע מההסתרה הראשונית.

ברמה החברתית והמשפחתית, חשיפת הסתרת נכסים יוצרת השלכות הרסניות גם כלפי הסביבה. ילדים של בני זוג נחשפים לעיתים למידע מתוך התכתבויות, מסמכים משפטיים או שיחות טעונות בין ההורים. כאשר הילד לומד שאחד ההורים פעל מתוך חוסר יושרה כלפי ההורה האחר, נוצר סדק רגשי שאינו מתאחה במהרה. בפסיקה הובאו מקרים שבהם ילדים חדלו מלקיים קשר עם ההורה שהסתיר רכוש, בטענה כי מדובר באדם שלא ניתן לבטוח בו. גם בקרב בני משפחה מורחבת, הורים, אחים, גיסים, נוצר מתח, השפלה ולעיתים נתק, במיוחד כאשר הם שותפים פסיביים או אקטיביים למעשי ההסתרה.

הסתרת רכוש בגירושין איננה רק שאלה משפטית טכנית. היא פעולה רבת השלכות שמובילה לפגיעות כלכליות מיידיות, סיכונים עתידיים חמורים, ונזקים רגשיים וערכיים שקשה לתקן. הפער בין המעשה לבין תחושת הצדק הופך להדחקה מצפונית עמוקה שמקרינה על כלל ההיבטים של החיים לאחר הגירושין, מהתנהלות כלכלית ועד קשרים הוריים. הלקח המרכזי העולה מהפסיקה ומהניסיון המקצועי הוא כי אמינות ושקיפות, גם כשקשה ליישמן, עדיפות עשרות מונים על פני הסתרה שתחזור ותתפוצץ, לעיתים ברגע הגרוע ביותר האפשרי.

לתקן את הנזק לאחר שהתגלתה הסתרת רכוש במהלך הגירושין

כאשר מתגלה במהלך הליך גירושין כי צד אחד הסתיר רכוש, שכר או זכויות כלכליות אחרות, מדובר בפעולה בעלת השלכות חמורות, אולם אין בכך סוף פסוק. המשפט הישראלי מעניק לבית המשפט לענייני משפחה שורה של כלים המאפשרים להתמודד עם המעשה, לאזן את התמונה העובדתית, ולתקן את העיוות שנוצר. מטרת התיקון היא להשיב את המצב לקדמותו במובן המהותי, להגן על זכויות הצד שנפגע, ולהבהיר כי גם אם ההסתרה הצליחה זמנית, עדיין דינה להתגלות ודינה להוביל להשלכות ממשיות לעיתים בצירוף פיצוי כספי שיתכן ויושת על הצד המסתיר. התיקון אינו נועד רק להעניש, אלא גם להחזיר את האמון בהליך המשפטי ובאפשרות להגיע לתוצאה הוגנת.

השלב הראשון בתיקון הנזק הוא הגשת בקשה לבית המשפט לכלול את הנכסים שהוסתרו במסגרת איזון המשאבים. אם הרכוש הוסתר בעת עריכת הסכם גירושין, ניתן להגיש תביעה לביטולו בשל הטעיה, או לחילופין לבקש תיקון של האיזון בהתאם לעקרונות הצדק והיושר. בתי המשפט נוטים להיענות לבקשות מסוג זה כאשר מוצגת תשתית ראייתית ברורה לכך שההסתרה השפיעה באופן מהותי על החלטות הצדדים ועל תוצאות ההליך. כך למשל, כאשר בן זוג גילה לאחר החתימה כי הצד השני מחזיק בחשבון בנק בחו"ל שבו הופקדו כספי דיבידנדים שלא דווחו, קבע בית המשפט שיש להוסיף את שווי החשבון למסת הנכסים המשותפים, ולחשב את חלקו מחדש.

במצבים שבהם הצד הנפגע נדרש להוציא משאבים רבים לצורך איתור הרכוש המוסתר, ניתן לבקש החזר הוצאות מלא ואף פיצוי נוסף. בקשות אלו זוכות לעיתים לתמיכה שיפוטית, במיוחד כאשר בית המשפט משתכנע כי ההסתרה נעשתה בזדון, נמשכה לאורך זמן, וגרמה להליכים משפטיים מיותרים וממושכים. פסקי דין רבים הכירו בזכות הצד הנפגע להחזר שכר טרחת עורך דין, עלויות חקירה, ואפילו פיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש או פגיעה באמון. במקרים מסוימים, בית המשפט אף קבע סנקציה ייחודית בדמות חיוב הצד המסתיר לשאת במלוא עלות הליך הבוררות או המומחים שמונו לצורך הבירור הכלכלי.

במקרים חמורים יותר, כאשר ההסתרה לוותה במסמכים כוזבים, תצהירים שקריים או העלמת ראיות, רשאי בית המשפט לשקול נקיטת הליכים בגין ביזיון בית משפט או הפרת צווי גילוי. לצד זאת, רשאי הצד הנפגע להגיש תלונה לרשויות האכיפה במקרים שבהם מדובר בעבירות מתחום דיני המס, דיני החברות או דיני הנאמנות. אף על פי שהליכים פליליים נדירים יחסית בהקשר של דיני משפחה, קיימת גישה מחמירה ההולכת ומתרחבת בפסיקה, ולפיה יש לשקול אכיפה משמעותית גם כנגד בני זוג שהשתמשו בתשתית משפטית כדי להונות את הצד שכנגד. פעולות אלו אינן ננקטות כעניין שבשגרה, אך הן משדרות מסר ברור לגבי גבולות ההתנהלות המותרים.

תיקון נזקי ההסתרה מתבצע גם במישור ההסכמות ההוריות. כאשר צד פעל בחוסר תום לב מובהק במסגרת ניהול משא ומתן, הדבר עשוי להשפיע על נכונות הצד שכנגד לשתף פעולה בעתיד בעניינים הנוגעים לילדים. במצבים אלה, בתי המשפט מבינים כי יש להבטיח כי המנגנונים העתידיים ינוהלו בפיקוח מוגבר. כך לדוגמה, כאשר נחשפה הסתרת הכנסות מהותית, קבע בית המשפט כי לצורך קבלת החלטות עתידיות בנושא החינוך, הצד הפוגע יחויב להעביר תצהיר תקופתי על הכנסותיו בפועל, וזאת כתנאי לחידוש הקשר ההורי שנפגע. מדובר בצעד חריג, אך שמטרתו להבטיח שיתקיים שוויון אמיתי גם במסגרת חלוקת האחריות ההורית.

דוגמאות למקרים של הסתרת רכוש בגירושין ומה קבע בית המשפט?

בתי המשפט בישראל דנו בשורה ארוכה של מקרים שבהם נטענה או הוכחה הסתרת רכוש, שכר או זכויות כספיות מהותיות במהלך הליך הגירושין. מתוך הפסיקה ניתן ללמוד על מגמות ההחמרה באכיפה, על דרכי ההסתרה השכיחות, ועל התוצאה הסופית שנקבעה בכל מקרה. דוגמאות אלו ממחישות כיצד בתי המשפט בוחנים את נסיבות ההסתרה, את היקפה, ואת השלכותיה, ולא פחות חשוב, כיצד הם מתקנים את העוול שנגרם לצד הנפגע. המשותף לכל המקרים הוא ההתעקשות השיפוטית שלא לאפשר לתחבולה להניב תוצאה מיטיבה, מתוך ראייה רחבה של ערכי תום הלב, גילוי ושקיפות.

במקרה ראשון שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, גבר הסתיר בעלות על קרן השתלמות שצבר במשך תשע שנים במסגרת עבודתו כשכיר בחברה ציבורית. האישה, שלא הייתה מודעת כלל לקיומה של הקרן, גילתה את דבר ההטבה הפנסיונית לאחר קבלת תלוש שכר ששכח למחוק בעת משלוח הודעה באפליקציה. בירור קצר העלה כי הקרן כללה יתרה של מאות אלפי שקלים, ושולמה לה הפקדה חודשית מכובדת. בית המשפט קבע כי ההסתרה הייתה מכוונת ומתמשכת, וכי האישה לא הייתה מסכימה להסכם הגירושין שחתמה עליו אילו ידעה על דבר קיומה. בפסק הדין נקבע כי הקרן תיכלל כולה ברכוש המשותף, והבעל חויב בפיצוי בגין ההוצאות שנדרשו לחשיפתה.

במקרה אחר, אשר נוגע לעובד עצמאי, נטען על ידי האישה כי בעלה מדווח על הכנסות נמוכות במכוון, בעוד שלמעשה הוא מסתיר הכנסות המגיעות אליו במזומן, במסגרת שירותים מקצועיים שהוא מעניק. כדי לבסס את טענתה, הציגה האישה תכתובות עם לקוחות שבהם ננקבו סכומים גבוהים מהצהרותיו, וכן הציגה חשבוניות חלקיות בלבד. בנוסף, שכרה האישה שירותיו של חוקר פרטי שתיעד את הבעל מקבל תשלום בסכום נכבד מיד לאחר סיום שירות עבודה. בית המשפט לא הסתפק בכך, ודרש להגיש דוחות מס לעיון מומחה כלכלי. חוות דעת המומחה קבעה פער של שלושים וחמישה אחוזים בין ההכנסה המדווחת לבין הכנסה בפועל. בהתאם לכך, חויב הבעל בתשלום מזונות על בסיס ההכנסה האמיתית ולא לפי הצהרותיו.

מקרה נוסף עסק בבעל חברה פרטית, שהחזיק מניות בחברה נוספת דרך שותפות הרשומה בחו"ל. במסגרת ההליך הצהיר על החברה הראשית בלבד, אך לא דיווח על זכויותיו בחברה הזרה. הבעל טען כי מדובר בהשקעה בלתי פעילה אשר אינה מניבה תשואה. לאחר חקירה כלכלית ודו"ח מומחה, התברר כי החברה הזרה מחזיקה נכסי נדל"ן מניבים באירופה, וכי הבעל מקבל דיבידנדים על בסיס רבעוני לחשבון בנק זר. בית המשפט קבע כי מדובר בהסתרה מהותית של רכוש, וכי הצהרתו מהווה תצהיר כוזב. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט להעביר את הזכויות בחברה הזרה במלואן לידי האישה, וחייב את הבעל בהוצאות משפט בגובה חריג.

במקרה שנדון באזור הדרום, נטען כי אישה שהייתה עובדת הוראה הסתירה כספים שהתקבלו מירושת קרוב משפחה שהלך לעולמו. הירושה כללה דירה וחשבונות בנק, אך האישה טענה כי לא קיבלה דבר, משום שהנפטר הוריש את הנכסים לאחיה בלבד. במהלך חקירה נגדית התברר כי האישה חתמה על הסכם חלוקת עיזבון פנימי בין האחים, ולפיו הועברה לה דירה קטנה בשכונה יוקרתית. המסמכים נחשפו רק לאחר שהבעל פנה לרשם הירושות וביקש לעיין בתיק המקורי. בית המשפט קבע כי העלמת ירושה היא הסתרה לכל דבר ועניין, והורה לכלול את הדירה במסגרת מאזן הנכסים, למרות טענותיה כי אינה בשימוש פעיל.

באחד המקרים המורכבים יותר שנידונו לאחרונה, אישה פתחה חשבון בנק על שם אחייניתה והעבירה לשם כספים שקיבלה ממכירת דירה שנרשמה קודם לכן על שמה בלבד. במקביל, הגישה תצהיר לבית המשפט שלפיו אין ברשותה נכסים או חסכונות משמעותיים. לאחר שהתברר כי נחתם הסכם מכירה ימים ספורים לפני פתיחת ההליך, וכי ההעברה לחשבון האחיינית נעשתה תחת הכיתוב "לשמירה בלבד", קבע בית המשפט כי מדובר בהברחת נכסים מכוונת. בפסק הדין נקבע כי יש לראות באישה כמי שמחזיקה בכספים בפועל, והם נכללו במלואם באיזון הרכושי, תוך פסילת טענותיה על העדר רכוש.

מה לעשות אם עולה חשד שהצד השני מסתיר רכוש בגירושין [מדריך מעשי]

כאשר אחד מבני הזוג חושד כי הצד השני מסתיר רכוש, שכר או נכסים במהלך הליך גירושין, קיימת חשיבות קריטית לפעולה מיידית, שקולה, ובעיקר מסודרת. כל עיכוב או פעולה לא מדויקת עלולה לאפשר להסתיר או להבריח נכסים לצמיתות, דבר שיקשה עד מאוד על גילוי האמת והשגת צדק כלכלי. עורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה יפעל בהתאם לשלבים מדויקים, בשילוב כלים משפטיים וראייתיים, כדי לחשוף את ההסתרה ולתקן את הנזק. כל צד להליך אשר מתמודד עם חשד ממשי להסתרת נכסים, נדרש לפעול לא מתוך יצר נקמה או רגשנות, אלא על פי מתווה אסטרטגי מובנה שמקובל בפסיקה ובפרקטיקה המשפטית.

השלב הראשון הוא איסוף מידע עצמאי. לפני שמופנים בקשות לבית המשפט, רצוי שהצד החושד ירכז כל פיסת מידע שברשותו: מסמכים ישנים, תדפיסי בנק, התכתבויות, חוזים, תלושי שכר, נתוני מס רכוש או מס הכנסה, ואפילו תמונות, פתקים או הקלטות שהיו ברשותו במהלך החיים המשותפים. לעיתים מסמך קטן שנראה חסר ערך, כמו צילום מסך של אפליקציית בנק, עשוי להוות את המפתח לגילוי חשבון נסתר. ככל שמידע זה יוגש בצורה מאורגנת לעורך הדין המטפל, כך יגבר הסיכוי לבנות תיק משפטי מבוסס, המציג לבית המשפט תמונה שלמה של החשד.

בשלב השני, יש לפנות לעורך דין לדיני משפחה, ולהציג בפניו את מכלול המידע והתחושות. חשוב לבחור בעורך דין מנוסה בתחומי רכוש, ראיות והליכי גילוי, שכן לא כל עורך דין יודע לנתח דוחות פיננסיים או להתמודד עם הסתרה מורכבת. עורך הדין יעריך אם קיימת "ראשית ראיה", קרי סימנים עובדתיים המעוררים את חשדו של בית המשפט, ויחליט אילו צעדים ניתן לנקוט. לעיתים ההחלטה תהיה להגיש מיד בקשה לצו גילוי מסמכים או עיקול זמני, ולעיתים יומלץ לפנות לחוקר פרטי לפני הפנייה לבית המשפט, כדי לא לחשוף את החשד מוקדם מדי.

השלב השלישי כולל נקיטה בצעדים משפטיים רשמיים. ראשית, יש להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, עם דרישה למידע מדויק, לא רק חשבונות בנק קיימים אלא גם עברם, רישומי חברות, תדפיסי מס, דוחות פנסיה, קרנות השתלמות וזכויות בעסקים. אם קיימת סכנה שהנכסים יועברו לצדדים שלישיים, יש להגיש בקשה לצו איסור דיספוזיציה או עיקול זמני על נכסים. חשוב לתמוך את הבקשה בתצהיר מנומק של הצד הנפגע, הכולל את הראיות והנסיבות שהובילו לחשד. ככל שהטיעון מבוסס יותר, כך ייטה בית המשפט להיעתר לסעד.

בשלב הרביעי, יש לשקול מינוי מומחה כלכלי או כונס נכסים. אם מדובר בנכסים מורכבים, עסק פרטי, חברה או השקעות מחוץ לישראל, מינויו של רואה חשבון חוקר או אקטואר עשוי לחשוף נתונים שהצדדים אינם מוסרים מרצון. המומחה יבחן תנועות כספיות, יאתר נכסים שאינם מדווחים, וימליץ לבית המשפט כיצד לייחס את הערכים הכלכליים בתוך מאזן האיזון. לעיתים הצדדים יידרשו לשאת בעלויות המומחה במשותף, ולעיתים בית המשפט יטיל את העלות כולה על הצד המסתיר, ככל שהוכח כי הוא גרם לצורך בבדיקה המורכבת.

לאחר החשיפה של העניין, יש לדרוש מבית המשפט לכלול את הרכוש שנתגלה במלואו בתוך מסגרת איזון המשאבים, ואף לשקול בקשת פיצוי נוסף בגין הנזק, העיכוב, עוגמת הנפש וההוצאות שנגרמו כתוצאה מההסתרה. אם נחתם הסכם גירושין לפני הגילוי, יש לשקול בקשה לביטולו עקב הטעיה, ולבקש דיון מחודש בכלל הזכויות. לעיתים בית המשפט ישקול גם הפעלת סעדים חמורים יותר, לרבות פסיקת פיצויים עונשיים, העברת הנכס בשלמותו לידי הצד הנפגע, או הפניית התיק לרשויות נוספות כמו רשות המסים או לשכת עורכי הדין (במקרים שבהם עורך דין סייע בהסתרה).

כיצד להתמודד עם הסתרת רכוש, שכר ונכסים בגירושין?

הסתרת רכוש, שכר או נכסים במהלך גירושין אינה עוד פעולה תחבולנית חסרת משמעות, אלא מהלך חמור הנושא עמו השלכות עמוקות, משפטיות, כלכליות, מוסריות ורגשיות. מדובר במעשה שנוגד את עקרונות היסוד של דיני המשפחה בישראל, בראשם חובת תום הלב, עקרון ההוגנות ושאיפת הדין להגיע לחלוקה צודקת של הנכסים שצברו בני הזוג לאורך שנות הקשר. הפגיעה כתוצאה מההסתרה איננה חד־צדדית, היא אינה שייכת רק לצד שנפגע ממנה, אלא מכתימה את ההליך כולו, מכרסמת באמון הציבור במערכת המשפט, ומותירה צלקות רגשיות קשות בין בני הזוג, כלפי הילדים ולעיתים גם כלפי המעגל המשפחתי הרחב.

המסקנה הברורה הנלמדת ממאות פסקי דין היא כי בסופו של דבר, מרבית ניסיונות ההסתרה נחשפים, לעיתים כבר בראשית ההליך, לעיתים במהלך דיונים סבוכים, ולעיתים אף לאחר שניתן פסק דין. ככל שההסתרה עמוקה ומורכבת יותר, כך יידרש לה מאמץ חשיפתי גדול יותר, אך בסופו של יום, פסיקת בתי המשפט מבהירה כי אין פרצה שלא ניתן לאטום ואין מנגנון הונאה שלא ניתן לחשוף. בתי המשפט בישראל הפעילו לאורך השנים אמצעים משמעותיים, חלקם יצירתיים, והעמידו לרשות הצד הנפגע כלים מהותיים ודיוניים שמטרתם להשיב את הרכוש לידו ולפצותו על הנזק.

מן הראוי שכל אדם המצוי בהליך גירושין יפנים את האחריות המשפטית והמוסרית המוטלת עליו שהיא לומר את האמת, לחשוף את מלוא המידע הכלכלי, ולכבד את זכויות הצד השני, במהלך כל ההליך ולאחריו. כל ניסיון לעקוף את חובת הגילוי עלול להוביל לתוצאה הפוכה מהמצופה: לא רק שהנכס שהוסתר ייכלל בחלוקה, אלא שבית המשפט אף עשוי לפסוק סנקציה מחמירה שתגרום לאובדן גדול יותר. חישוב מוטעה של סיכון, ייעוץ לא נכון או תחושת עליונות רגעית, כל אלה הפילו לא מעט אנשים במדרון משפטי חלקלק, ורובם ככולם ממנו יצאו בהפסד לא רק כלכלי אלא גם אישי וריגשי.