הסכם גירושין איכותי אינו טיוטה שמטרתה לעבור אישור טכני, אלא תכנית חיים שממשיכה לעבוד גם כשהרגשות נרגעים וגם כשהחיים מסתבכים. הוא צריך להחזיק מעמד בתקופות של עומס בעבודה, מחלה של ילד, שינוי מסגרת חינוכית, מעבר דירה, זוגיות חדשה של אחד ההורים, ופערי ציפיות שמתגלים רק לאחר זמן. הפסיקה הרווחת מתייחסת להסכם ככלי שמכוון יציבות, צמצום חיכוך, והגנה על הילדים מפני סכסוך מתמשך. לכן איכות ההסכם נמדדת לא לפי כמה הוא מרשים משפטית, אלא לפי כמה הוא מונע מחלוקת עתידית ומצמצם מרחב לפרשנויות. מסמך שנשען על ניסוחים כלליים נשמע לעיתים נעים ומפויס, אך דווקא בו מסתתרת הסכנה, כי כל כלל לא מוגדר יהפוך לעימות הבא. מנגד, מסמך מדויק מדי שמכתיב לכל מצב פתרון קשיח עלול לקרוס כשהמציאות משתנה. איזון נכון נבנה באמצעות הגדרה ברורה של עקרונות חובה, לצד מנגנון שינוי מסודר שמאפשר התאמה בלי מלחמה.
המרכיב הראשון של הסכם שעובד הוא בהירות. כל סעיף צריך לאפשר לכל צד להבין בדיוק מה נדרש ממנו, מתי, ואיך מוכיחים קיום. הבהירות איננה רק למען הצדדים, אלא גם למען אכיפה, כי בית משפט לא יוכל לאכוף הוראה עמומה בלי להיכנס לפרשנות רחבה. המרכיב השני הוא ישימות, כלומר שההסכם מתאים למרחק המגורים, לשעות העבודה, לגיל הילדים, ולמסגרות בפועל. המרכיב השלישי הוא הוגנות תפקודית, לא במובן מוסרי מופשט, אלא במובן של חלוקת אחריות שמונעת קנאה ותחושת ניצול. המרכיב הרביעי הוא מניעת חיכוך, באמצעות קביעה מראש של כל אותם רגעים יומיומיים שהופכים לריב, איסוף והחזרה, איחורים, הודעות ברגע האחרון, תיאום חוגים, ואישור יציאות לחוץ לארץ. המרכיב החמישי הוא מנגנון סכסוכים, כי גם בהסכם טוב יהיו מחלוקות, והשאלה היא אם הן ייפתרו מהר או יהפכו להליך משפטי נוסף.
לפני כל סעיף מעשי, הפסיקה הרווחת מדגישה את טובת הילדים כמצפן. המשמעות אינה שההורים נדרשים להסכים על הכול, אלא שההסכם צריך לצמצם את הסיכוי שהילד ירגיש שנמשך מצד לצד. ילד שחווה מסגרת יציבה יודע איפה הוא ישן, מי אוסף אותו, מה קורה כשיש שינוי, ואיך שני ההורים מדברים עליו ועל צרכיו. כאשר ההסכם מייצר עולם צפוי, הילד לא נדרש לתווך, לא נדרש לבחור צד, ולא נדרש להקשיב למשפטים שמערערים את הביטחון. הסכם שמאפשר להורים לפתור מחלוקות בלי לערב את הילדים נתפס ככזה שמשרת את מטרת הדין, גם אם החלוקה אינה סימטרית בכל יום. זהו הבסיס להסכם שאפשר לחיות איתו לאורך שנים.
שלד משפטי נכון שמונע פרשנויות
הסכם איכותי מתחיל בזיהוי מלא ומדויק של הצדדים, ובקביעה שמדובר בהסכם מחייב שנכרת מתוך הבנה חופשית ותוך גילוי מידע מלא. הפסיקה מעניקה משקל לעניין הגילוי, במיוחד בנושאי רכוש וחובות, משום שהסתרה יוצרת קרקע לביטול הסכם בעתיד. לכן נהוג לקבוע הצהרה מפורשת שכל צד הציג לצד האחר תמונת מצב מלאה של נכסים, זכויות וחבויות, ושכל צד בדק והבין את ההשלכות. לצד זאת, ההסכם צריך לכלול הגדרות בסיסיות שמונעות ויכוח מילולי, כגון מה נחשב הוצאה חריגה, מה נחשב שינוי מהותי שמצדיק עדכון, ומה נחשב מסגרת חינוך או טיפול רפואי. ההגדרות אינן קישוט, הן מפחיתות את הסיכוי שהצדדים יפרשו אותו מונח בצורה שונה ברגע האמת. ככל שההגדרות מותאמות למשפחה הספציפית, כך ההסכם יציב יותר.
חלק מהטעויות הנפוצות נובעות מהשארת נושאים פתוחים מתוך רצון להגיע להסכמה מהירה. לדוגמה, הוראה כללית שחלוקת החגים תהיה בהסכמה עתידית נשמעת יפה ביום החתימה, אך נוטה להפוך לעימות בכל חג מחדש. הוראה כללית על חינוך משותף בלי מנגנון הכרעה תגרום לכך שכל החלטה תיתקע כאשר יש מחלוקת. הוראה כללית על הוצאות חריגות בלי הגדרה וללא מנגנון אישור מראש תיצור מחלוקת בכל קבלה. הפסיקה רואה בכך הזמנה לסכסוך מתמשך, ולכן בהסכמים שמבקשים להחזיק לאורך זמן נדרש לקבוע מראש מסגרת שמסוגלת לעבוד גם כשאין הסכמה. המטרה איננה לנצח את הצד השני, אלא להגן על הילדים ועל השגרה מפני חזרה מתמדת לאותה נקודת מתח.
הסכם איכותי גם מתייחס במפורש למעמד ההורי של שני ההורים, לקשר הרציף של הילדים עם כל אחד מהם, ולחובה ההדדית לשמור על כבוד ההורה האחר מול הילדים. הפסיקה מתייחסת בחומרה לניסיונות להסית, להקטין, או ליצור אשמה אצל הילד בשל אהבתו להורה האחר. לכן נכון לקבוע הוראה שמגדירה תקשורת הורית עניינית, איסור עירוב ילדים בסכסוך, ואיסור שימוש בילד להעברת מסרים. כאשר ההסכם מציב גבולות ברורים, קל יותר לאכוף התנהגות מינימלית שמגינה על הילדים. זה אינו סעיף מוסרי בלבד, אלא סעיף שמונע נזק רגשי שמוביל לסכסוכים משפטיים נוספים.
זמני שהות שמבוססים על החיים עצמם
החלק הרגיש ביותר הוא זמני השהות, משום שהוא נוגע לשגרה, לרגשות, ולשאלת הבית. הסכם איכותי לא מסתפק בהצהרה כללית על משמורת משותפת, אלא קובע לוח זמנים מפורט שניתן לקיים בפועל. הוא מגדיר ימי לימודים, סופי שבוע, שעות איסוף והחזרה, נקודות מפגש, והאחריות להסעות במצבים שונים. הוא גם מתחשב בגיל הילדים וביכולת של כל ילד לשאת מעברים, במיוחד בגילאים צעירים, כאשר רציפות ומסוגלות הסתגלות מקבלות משקל גבוה. הפסיקה הרווחת נוטה לבחון בפועל האם המתווה יוצר יציבות, האם הוא מצמצם חיכוך, והאם הוא מאפשר קשר עמוק עם שני ההורים בלי לייצר עומס מעבר. לכן הסכם שמגדיר מתווה ישים מראש מקטין את הסיכון להתערבות שיפוטית עתידית.
במשפחות רבות, נקודת הכשל היא שינויים. ילדים גדלים, מסגרות משתנות, וחוגים חדשים מופיעים. הסכם שאפשר לחיות איתו לאורך שנים חייב להחזיק מנגנון שינוי שמכבד את יציבות הילדים אך לא כובל את ההורים למציאות שכבר לא קיימת. במקום להסתמך על הסכמה כללית, ההסכם צריך לקבוע מהו שינוי שמחייב דיון, מהו שינוי שניתן לבצע בהודעה, ומהו שינוי שמחייב תהליך מסודר. כאשר יש מנגנון, גם הורה שמרגיש נפגע יודע שהדרך פתוחה, ולא נדרש לפעול בכוח. הפסיקה נוטה להעדיף פתרונות שמקטינים תמריץ להפרות חד צדדיות, ולכן מנגנון שינוי מפחית את הסיכון שאחד ההורים ייצור עובדות בשטח ואז יטען שהמציאות השתנתה. ככל שההסכם מקדים תרופה למכה, כך הוא יציב יותר.
חופשות וחגים הם מוקד קלאסי למחלוקת, ולכן הסכם איכותי אינו משאיר אותם לשיקול דעת חופשי ללא מסגרת. הוא מגדיר חלוקה עקרונית בחגים ובחופשות, ומוסיף מנגנון לשנים שבהן יש אירוע משפחתי חריג או נסיעה. הוא מגדיר מראש כיצד מתבצעת החלפה במקרה של מחלה או אירוע בלתי צפוי, ומה נחשב סיבה מוצדקת לשינוי. הוא קובע כללים להודעה מראש כדי למנוע הפתעות ברגע האחרון. הוא מתייחס גם ליום הולדת של הילד, למסיבות בית ספר, ולמועדים משפחתיים חשובים, משום שדווקא שם נוצרים מתחים שמקרינים על הילדים. הפסיקה הרווחת רואה בחוסר ודאות סביב מועדים עוגן למתח מתמשך, ולכן הסכמה מוקדמת היא כלי מניעתי חשוב.
קבלת החלטות בחינוך ובריאות בלי להיתקע בכל צומת
בפועל, הסכסוכים הקשים אינם תמיד על ימים ושעות אלא על החלטות. מסגרת חינוך, מעבר בית ספר, אבחון, טיפול רגשי, טיפול רפואי שאינו דחוף, חיסונים, ועד הורים, טיולים ופעילויות. הסכם איכותי קובע כיצד מתקבלות החלטות מהותיות וכיצד מתקבלות החלטות שוטפות. הוא מגדיר מה נחשב החלטה מהותית שמחייבת הסכמה משותפת, ומה נחשב החלטה יומיומית שניתנת לקבלה על ידי ההורה שהילד אצלו באותו זמן, תוך עדכון ההורה האחר. הפסיקה הרווחת נוטה לאזן בין הצורך בשיתוף בהחלטות מרכזיות לבין הצורך של הילד שהדברים יזוזו ולא ייעצרו בגלל סכסוך. לכן ההסכם צריך לאפשר התקדמות, לא רק להציב עקרון של שיתוף.
כדי שהשיתוף יעבוד, ההסכם צריך להסדיר תקשורת. יש להגדיר ערוץ תקשורת עיקרי, לוחות זמנים למענה, וכללי שיח שמונעים הסלמה. כאשר אין כללים, כל הודעה הופכת להתכתבות טעונה. כאשר יש כללים, ההורים יודעים מה מצופה מהם, והילדים אינם נחשפים למתח. ההסכם צריך גם להסדיר העברת מידע, מסמכים רפואיים, הודעות מבית הספר, הזמנות לאירועים, ותוצאות בדיקות. הפסיקה מתייחסת למניעת מידע כפגיעה בהורות, ולעיתים גם כפגיעה בילד, משום שילד אינו אמור לשלם מחיר על כך שהורה אחד לא ידע. לכן מנגנון מידע הוא מרכיב ליבה של הסכם יציב.
בהחלטות רפואיות, ההבחנה בין דחוף לשגרתי היא קריטית. הסכם איכותי קובע שבמצב דחוף ההורה שנמצא עם הילד פועל מיד לטובת הילד ומעדכן בהקדם האפשרי. במצב שאינו דחוף, ההסכם קובע תהליך קצר לקבלת החלטה, כדי למנוע עיכובים בלתי סבירים. הוא גם מתייחס לבחירת קופות חולים, רופאים מומחים, טיפולים מתמשכים, וטיפולים רגשיים, כולל הסדרה של שיתוף פעולה מול המטפל. הפסיקה הרווחת נוטה להעדיף מסגרות שמגינות על רצף טיפולי ועל שיקול דעת מקצועי, ולכן נכון לקבוע עקרון של כיבוד המלצות מקצועיות, יחד עם מנגנון הכרעה במקרה של מחלוקת. כך ההסכם הופך מכלי מאבק לכלי שמגן על הילד.
מזונות, הוצאות חריגות ומדור בצורה שמקטינה מלחמות
העיקרון שמוביל את הפסיקה הוא התאמה למציאות. כאשר זמני השהות נרחבים, ההוצאות מתפצלות לשני בתים, וההסדר הכלכלי צריך לשקף זאת. כאשר זמני השהות אינם שוויוניים, ההורה שמחזיק את רוב השגרה נושא בנטל גבוה יותר, וההסכם צריך לתת לכך מענה. הסכם איכותי מבדיל בין רכיבים שוטפים לבין רכיבים מיוחדים, ומגדיר כיצד משלמים, מתי, ומה קורה כשיש שינוי בהכנסות. ההסכם צריך להיות ברור כדי שהצדדים לא יריבו על כל קבלה. הוא צריך להיות הוגן כדי שאף צד לא ירגיש שמממנים את חייו של האחר במקום את צורכי הילדים. והוא צריך להיות ישים כדי שלא ידרוש התחשבנות יומיומית שמייצרת מתחים.
הוצאות חריגות הן מוקש ידוע. הסכם איכותי לא מסתפק במשפט שמתחלקים חצי חצי, אלא מגדיר מה נכלל ומה אינו נכלל, כיצד מאשרים הוצאה מראש, מה קורה בהוצאה דחופה, ומהו המועד להעברת חלקו של ההורה האחר. כאשר אין הגדרה, כל חוג הופך לוויכוח, כל שיעור פרטי הופך לטענה, וכל טיפול הופך לחשד. הפסיקה נוטה להעדיף הסדרים שמקטינים חיכוך, ולכן נכון לקבוע תהליך קצר, הודעה מראש, אישור בכתב, ושקיפות בסיסית. כך ניתן להימנע מהמצב שבו צד אחד משלם ואז רודף אחר הצד השני, או שבו צד אחד מסרב ואז הילד משלם את המחיר.
רכיב המדור דורש תשומת לב מיוחדת כי הוא נוגע למגורים ולא רק לכסף. כאשר הילד נמצא בשני בתים, יש צורך לשמור על תנאי מגורים ראויים בשני הצדדים. ההסכם צריך לשקף את המציאות הזו בלי ליצור כפל בלתי סביר. הפסיקה בוחנת את פערי ההכנסה, את חלוקת השהות, ואת הנטל הכולל של כל הורה. לכן הסכם איכותי קובע פתרון שמונע מצב שבו אחד ההורים נאלץ להתפשר על מגורים שאינם מתאימים לילד, ומצד שני מונע מצב שבו הצד השני נושא בנטל שאינו משקף יכולת או צורך. כאשר נקבע מנגנון שמאפשר התאמה במקרה של שינוי מהותי במצב הכלכלי, ההסכם נשאר יציב גם כשהחיים משתנים.
רכוש, זכויות וחובות בלי השארת פצצות עתידיות
בישראל, חלק גדול מן המחלוקות העתידיות נוצר סביב זכויות שלא הוגדרו או שלא נבדקו. הסכם איכותי חייב להתייחס לדירה, לחשבונות, לחסכונות, לזכויות סוציאליות, לפנסיות, לקרנות, לכל נכס שנצבר במהלך הנישואים, ולכל חוב שנושא אופי משפחתי. הוא גם צריך להתייחס לנכסים רשומים על שם צד אחד אך שימשו את התא המשפחתי, משום ששם נוצרים ויכוחים קשים. הפסיקה מעניקה משקל למנגנוני איזון ולצורך להבטיח חלוקה שניתנת לביצוע, ולא רק להצהרה עקרונית. לכן ההסכם צריך לכלול הוראות ביצוע, מועדים, מסמכים שייחתמו, והתחייבות לשיתוף פעולה מלא בהשלמת העברת זכויות. ככל שהביצוע ברור, כך קטן הסיכון שהצדדים יחזרו לבית המשפט כדי לכפות פעולה.
הנושא המורכב ביותר הוא זכויות עתידיות. פנסיה וזכויות סוציאליות אינן סכום נזיל ביום החתימה, אך הפסיקה רואה בהן רכיב מרכזי בחלוקת רכוש. הסכם איכותי אינו מתעלם מהן ואינו משאיר אותן לערפל. הוא קובע דרך חלוקה מעשית, ומוודא שהצדדים מבינים את המשמעות לאורך זמן. אותו עיקרון נכון גם לגבי חובות, הלוואות, ערבויות, ומינוס. הסכם שאינו מטפל בחובות באופן מפורש יוצר סיכון שאחד הצדדים יישאר עם חוב שאינו שלו או יגלה חוב שהוסתר. לכן יש חשיבות להצהרה ולמנגנון שמטפל בחוב שמתגלה לאחר מכן, כדי למנוע טענה שההסכם נחתם על בסיס תמונה חלקית. כאשר יש מנגנון גילוי והסדרה, הנטייה לסכסוך קטן.
דירה משותפת היא לעיתים לב הסכסוך. הסכם איכותי חייב להגדיר אם הדירה נמכרת, אם אחד הצדדים רוכש את חלקו של האחר, כיצד נקבע השווי, מי נושא בהוצאות עד למועד הסיום, ומה קורה אם צד אחד לא משתף פעולה. הפסיקה הרווחת מכירה בכך שהשארת הדירה כמחלוקת פתוחה מייצרת מאבק שמדליק מחדש את כל ההליך. לכן חשוב לקבוע מועדים, תהליך הערכה, חלוקת תשלומים, ודרך פעולה במקרה של עיכוב. כאשר ההסכם מפחית את האפשרות לסחבת מכוונת, הוא מגן על שני הצדדים וגם על הילדים, משום שהבית הוא גם מרכז החיים שלהם.
מנגנוני אכיפה ופתרון מחלוקות למניעת חזרה לבית המשפט
גם בהסכם מצוין יהיו מחלוקות. השאלה היא אם הן ייפתרו מהר ובאופן מכבד או יהפכו להליך נוסף. הפסיקה הרווחת רואה ערך בהסכמות שמכילות מנגנון סדור לפתרון מחלוקת, משום שהוא מפחית עומס שיפוטי ומגן על ילדים מפני התדיינות חוזרת. לכן הסכם איכותי קובע הליך מדרגי וברור, פנייה מסודרת בכתב, זמן תגובה, ניסיון להגיע להבנה, ואם אין הבנה אז פנייה לגורם מקצועי מוסכם או להליך קצר שמטרתו הכרעה נקודתית. המנגנון צריך להיות ישים ולא יקר מדי, אחרת הוא לא יופעל. הוא צריך להיות מהיר, כי עיכוב פוגע בילדים. והוא צריך להיות מוגדר, כדי שלא יהפוך לעוד זירה למאבק.
הסכם איכותי גם קובע כללים לאכיפה יומיומית. איחורים, ביטולים, החלפת ימים, ומסירת ציוד בין בתים, כל אלה נראים קטנים אך הם הבסיס למריבות. כאשר ההסכם מגדיר מה עושים במקרה של איחור, כיצד מפצים, ומהו סטנדרט הודעה מראש, רמת המתח יורדת. הפסיקה נוטה לראות בהפרות חוזרות דפוס שמצדיק שינוי מתווה, ולכן הורה שמבין שהכול מתועד ומוסדר נוטה לשמור על הכללים. ההסכם צריך לאפשר גמישות במקרים אמיתיים, אך לא לאפשר ניצול. הגמישות נבנית באמצעות מנגנון הודעה והחלפה מסודר, לא באמצעות ויתור על כללים.
נושא נוסף שמייצר מחלוקות הוא מעבר מקום מגורים. ההסכם צריך להתייחס לכך, משום שמעבר יכול לשנות את כל השגרה ואת האפשרות לזמני שהות קיימים. הפסיקה מאזנת בין חופש תנועה של הורה לבין זכות הילד לקשר משמעותי עם שני הוריו, ולכן הסכם שמכיל מנגנון מוקדם לדיון במעבר מפחית את הסיכון לסכסוך קשה. מנגנון כזה יכול לכלול חובת הודעה מוקדמת, דיון מקצועי, ובחינה של השפעה על מסגרת חינוך ועל זמני שהות. כאשר ההסכם שותק, כל מעבר הופך לפיצוץ. כאשר ההסכם מסדיר, יש מסלול שמקטין הסלמה.
אישור ההסכם כך שיהיה מחייב וניתן לאכיפה
הסכם גירושין נדרש לאישור כדי לקבל תוקף מחייב שניתן לאכיפה כמו פסק דין. באישור, הערכאה מוודאת שהצדדים הבינו את ההסכם, חתמו מרצון, ושאין פגם מהותי שמצדיק פסילה. הפסיקה הרווחת מעניקה משקל למעמד האישור, ולכן מי שמבקש הסכם יציב לא מתייחס לאישור כחותמת בלבד. במהלך האישור נבחנת לעיתים גם השאלה אם ההסכם סביר ביחס לטובת הילדים, במיוחד כאשר מדובר בהסדרי ילדים שמתרחקים מאוד מן המקובל או כשיש חשש לפגיעה. לכן הסכם איכותי מנוסח מראש באופן שמראה שההורים חשבו על יישום, על יציבות, ועל מנגנוני שינוי, ולא רק על חלוקה עכשווית.
יש להבחין בין ההיבט של סיום הנישואים לבין ההיבט האזרחי של אישור ההסכם. עבור זוגות יהודים, סיום הנישואים נעשה באמצעות גט בבית הדין הרבני, אך את ההסכם ניתן לאשר בערכאה המתאימה לפי הדין והנסיבות, באופן שמעניק לו תוקף מחייב. חשוב שההסכם יהיה עקבי עם ההליך שנבחר, כדי שלא ייווצרו סתירות או מנגנונים שאינם ברי ביצוע. כאשר ההסכם נכתב באופן מקצועי ועקבי, האישור בדרך כלל מתמקד בבדיקת רצון חופשי והבנה, ולא הופך לזירה נוספת למחלוקת. כך נוצר הסכם שמחזיק מעמד.
כדי למנוע טענות עתידיות, חשוב שההסכם יתייחס גם למצבים חריגים, מחלה ממושכת, שינוי משמעותי בהכנסה, צורך טיפולי חדש של ילד, או שינוי מסגרת חינוך. הפסיקה אינה אוהבת הסכמים שמעמיסים על צד אחד נטל בלתי אפשרי במקרה של שינוי נסיבות, ולכן מנגנון התאמה הוא מרכיב שמחזק את ההסכם ולא מחליש אותו. הוא אינו פתח להפרה, אלא מסלול מסודר לטיפול בשינוי אמיתי. כאשר קיימת מסגרת ברורה, גם צד שמרגיש שנפגע יודע שהדרך היא עדכון מסודר ולא מלחמה.
הסעיפים שמונעים את הסכסוך הבא
הסכם שניתן לחיות איתו לאורך שנים הוא הסכם שמכיל שקט. השקט נוצר כאשר אין צורך להתווכח על כל הודעה, כאשר הילדים אינם הופכים לזירת מאבק, וכאשר כל שינוי עובר במסלול ברור. לכן סעיפים שמונעים סכסוכים עתידיים אינם סעיפי קישוט, אלא לב העניין. סעיף שמסדיר תקשורת והעברת מידע, סעיף שמסדיר התנהלות מול הילדים, סעיף שמגדיר הוצאות חריגות ומנגנון אישור, סעיף שמגדיר שינויים בזמני שהות, וסעיף שמגדיר פתרון מחלוקת, כולם יחד יוצרים מערכת שמונעת חזרה להתדיינות. הפסיקה הרווחת מתגמלת בפועל הסכמים שמפחיתים חיכוך, משום שהם מייצרים יציבות ומקטינים צורך בהתערבות. זהו ההיגיון של הסכם טוב, לא לנצח, אלא להפסיק את הצורך לנצח שוב ושוב.
עוד מוקד חשוב הוא שפה. הסכם איכותי משתמש בשפה מדויקת, שאינה מעליבה ואינה מתייגת. ניסוחים שמאשימים או קובעים עובדות פוגעניות עלולים להתפוצץ בהמשך ולייצר תמריץ לביטול או לסכסוך. ניסוחים שמכבדים את שני הצדדים וממקדים את ההסכם במעשים ובמנגנונים מפחיתים מתח. הפסיקה אינה מבקשת רומנטיקה, היא מבקשת מסמך ברור. לכן שפה משפטית תקינה צריכה להיות גם אנושית, כדי שהצדדים יוכלו לעמוד בה לאורך זמן בלי להרגיש שהם חותמים על כתב אישום נגד עצמם.
בסופו של דבר, הסכם גירושין איכותי הוא הסכם שמגן על הילדים, מכבד את שני ההורים, ומייצר מסלול ברור לכל החלטה יומיומית. הוא מתאר שגרה, לא רק עקרונות. הוא מכיל מנגנון שינוי, לא רק הבטחה לשיתוף פעולה. הוא מסדיר כסף בצורה שמפחיתה חשד, ולא בצורה שמייצרת התחשבנות מתמדת. והוא נכתב כך שאפשר לאכוף אותו, משום שאפשר להבין אותו. מי שמבקש לחיות איתו לאורך שנים צריך לשאול בכל סעיף שאלה אחת, האם הסעיף הזה ימנע את הריב הבא או ייצור אותו. כאשר התשובה היא מניעה, ההסכם בדרך הנכונה.
לכלים, תבניות ועזרים מעשיים לבניית הסכם יציב ולתכנון זמני שהות והוצאות ילדים, ניתן להיעזר בכלים הקיימים באתר.
